לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
בת חמודות יפהפיה היתה למלך שלמה, אשר אין בכל-הארץ משלה, ויאהבנה המלך כנפשו, ויצרנה כבבת עינו, והנערה נפלה וזרה מעודה בדרכיה מכל- בנות גילה, ותמאס בשאון היכלי ענג, ותבחר להתהלך בודדה ודוממה בגן המלך או להשכים לכרמים ולתעות במשעוליהם, ונפשה הומה ועיניה נשואות למרחוק, ותהי כחולמת בהקיץ כל-הימים ואיש לא ידע את-לבה. ובהגיע לה עת דודים, ויבאו בני-המלכים מקרוב ומרחוק לדבר בה אל אביה, ואולם הנערה בת המלך הסתירה פניה מהם ולא שעתה לדבריהם, וישובו כלם אל ארצם נכלמים וחפויי ראש.
ויהי כי ארכו הימים והנערה הכבידה את לבה, ויואשו ממנה בני-המלכים ולא יספו לשחר פניה. וידאג לה המלך ויתעצב אל לבו, ויעל בלילה הגגה, ויבט בכוכבים, לראות מי יהי בן-המלך אשר הוכיח אלהים לבתו ומתי יבא? ויבן באותות השמים וירא – והנה לא מלך ולא בן-מלך נכון לבתו מעם האלהים, כי-אם נער עני ואביון מדלת העם, הוא יבא אליה למועד ולקחה לו לאשה.
וירע למלך מאד, ויבקש תחבולה להפר עצת השמים, ויאמר בלבו: אצפינה נא את-הנערה ימים עד עבור המועד אשר ראיתי בכוכבים – ועברה הגזרה. ויתר לו אי בודד בתוך הים, הרחק ממקום מעבר אניות, ויבן שם מגדל גבה, ואולמים וחדרים רבים בו, ויקיפהו חומה בצורה מארבע רוחותיו סביב, ויושב את-בתו בתוך המגדל, ושבעים סריסים מזקני ישראל הושיב עמה לשמרה ולשרתה, וצידה לרב הכין שמה מכל מאכל ומכל משקה ומכל מעדני ארץ, אין מחסור דבר, ויסגר את-כל- שערי המגדל ודלתותיו בבריחי ברזל ובמנעולים, עד לאין מוצא ומבוא, ויאמר: עתה אראה פעל אלהים ומעשהו, התקום עצת הכוכבים אם לא.