אגדת שלושה וארבעהמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
וככל אשר קרב המועד אשר אותו יגר המלך, כן הוסיפו הסריסים משמר על משמר, וישקדו על משמרותם אצל השערים והדלתות הסגורים, ועיניהם פקוחות, ואזניהם נטויות, ואפם מריח, ויחרדו לקול זבוב מתדפק בחלון ולקול חלדה חותרת בקיר, כי כנים היו האנשים ואת-מלאכת המלך לא יעשו רמיה.
ב
ונער רש בן טובים ממשפחת סופרים יצא מעירו מעכו, כי צר לו פתאם המקום בבית הוריו האביונים, וישא נפשו למרחקים. ויצא הנער מביתו וידיו ריקות, אין לו כל, בלתי אם מקלו וגויתו, ובכל-זאת לא נפל רוחו עליו ודאגה לא ידע, כי עצמותיו מלאו עלומים, ולבבו חזון ותקוה, וקוצותיו תלתלים, ותפעמהו בכל-הדרך רוח טובה וילך הלך ורנן. ובעברו בשדה ויט לבו אחרי החגב המנתר ואחרי הצפור הנעלסה ואחרי שפן הסלע ואחרי הלטאה המתפשת, ותמשכהו אליה כל-אלה רעננה וכל-מלונה ריקה בעזובת הכרם. ויחיה את-נפשו כצפור בלקט מאשר מצא בשדות אנשי חסד, ויישן על הארץ והאבן מראשותיו. ובשוטו בארץ, ובהתהלכו בערים ובכפרים, ויט אזנו לשיחות עוברי דרכים, וישמע לקח ומשל מפי העם וזקניו ויצפנם בלבו, ויהיו לו לנחמה בעניו ולמשיבי נפש בימי נדודיו.