לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ותחמל עליו בת המלך, ותורידהו בלאט אל חדרה, ותרחצהו ותלבישהו, ותאכילהו ותשקהו, וישובו אליו כרגע זיו פניו ורוחו הטובה. ותראהו והנה הוא יפה אף נעים, ותשמח עליו מאד ותמתק לה שבתו עמה. ותצפנו אתה בחדרה, והסריסים לא ידעו, כי העלימה מהם את-דבר בואו, והם גם הם לא יבאו אל חדרה פנימה בלתי אם נקראו. ותהי מהיום והלאה יוצאת פעמים ביום והגידה להם את-שלומה, והזקנים לא שמו אל לב, כי אמרו: אך מקרה הוא. ויוסיפו לשקד על משמרותם שקידה נמרצת, ויעמד איש על כנו ואיש על פקדתו, ועיניהם משוטטות ואזניהם זקופות ואפם מריח, כי היו האנשים כנים במאד מאד ויעשו את-מלאכת המלך באמונה ובלב שלם.
ג
ובת המלך ראתה את-חכמת הנער המסכן ואת-שכלו הטוב ואת-בר לבבו, ותאהבהו בכל-לבבה ובכל- נפשה. ויהי היום ותאמר אליו:
"הטובה אני בעיניך לקחת אותי לאשה?"
ויאמר הנער:
"למה תשאלי עבד אני לרחץ את-רגליך."
אז הגידה לו הנערה מה עזה אהבתה לו, כי טוב ויקר הוא לה מכל בני-המלכים אשר בארץ, וכי מאלהים היתה זאת להביאו הנה על כנפי נשר, וכי מאז ראתהו דבקה נפשה אחריו, וכי בלעדיו אין חייה חיים, ועוד דברים רבים כאלה וכאלה דברה אליו הנערה בחם לבבה, והוא גם השיב לה דברי אהבה שבעים ושבעה, ויכרתו שניהם ברית אהבת עולם. ויקם הנער ויקז דם מידו, ויכתב בדמו את-דברי הברית בספר, כתב וחתם, ויארשנה לו כמשפט, ויאמר: עד יי ועדים מלאכיו מיכאל וגבריאל.